אחד הדברים המטרידים ביותר במערכת המשפט הישראלית בנוגע לדיני משפחה בכלל ודיני מזונות ילדים בפרט הינו היעדר הוודאות המוחלט לגבי תוצאות ההליך.
ברור שמדינה בה ישנן שתי ערכאות מקבילות הדנות באותם עניינים – ביהמ"ש לענייני משפחה מחד וביה"ד הרבני מאידך, לא יכולות להיות תוצאות חד משמעיות.

ישנן ועדות שניסו לרכז את הנושאים המשפטיים על מנת לייצר אחידות – כך בנושא של מזונות ילדים למשל, אולם בפועל טרם נעשה אימוץ של הקריטריונים המחייבים ולמעשה כל מקרה נדון לגופו, אם בבתי המשפט לענייני משפחה ואם בבתי הדין הרבניים.

טול דוגמא- זוג עם ילד אחד, שעומד בפני גירושין בשל חוסר בתאמה ורצון הדדי להתגרש.
הגשת תביעה למזונות בביהמ"ש לענייני משפחה תביא לסכומי מזונות מסוימים ואילו הגשת תביעה בביה"ד לסכומים אחרים.
ברור כי כל הרכב בביה"ד הרבני או שופט בביהמ"ש לענייני משפחה מפעיל שק"ד שונה ומקבל החלטה לפי המקרה הנדון בפניו – חוסר וודאות מוחלט, אף אם קיימים קווים כלליים לאחידות בפסיקה.

בפועל הפסיקה שקבעה את נושא האחידות הכתיבה כי סכום המזונות הבסיסי שחל על כל ילד באשר הוא צריך לעמוד ע"ס של 1,250 ₪ לחודש.
בפועל, בפני שופט אחד יכול לעמוד סכום זה ע"ס של 1,500 ₪ (לאחר הצמדה למדד מאז פרסום פסה"ד המנחה הנ"ל), בפני שופט שני יכול להיות סכום הבסיס ללא הצמדה ובפני שופט שלישי יעמוד הסכום על פחות מכך או יותר מכך לפי שיקול דעתו (ישנם בתי משפט שמקפידים על 1,400 ₪ לחודש).
נהוג לקבוע כי על סכום המזונות הבסיסי יתווסף חלק יחסי מהוצאות עבור קורת הגג של הילד, שהם למעשה דמי המדור עבורו. מקובל כי עלות המדור עבור ילד אחד היא שליש ההוצאה בגין קורת הגג, עבור שני ילדים היא 40% ועבור שלושה ילדים ומעלה – 50% מההוצאה.

במקרה בו יש ילד אחד ישנם שופטים שיקבעו שדמי המדור שיוסיפו לסכום המזונות הבסיסי הם שליש מההוצאות החודשיות לדמי השכירות, לפי חוזה השכירות וגם שליש מהוצאות אחזקת הדירה. זאת לעומת שופטים אחרים שיפסקו שליש מהוצאות השכירות בלבד (ללא הוצאות אחזקה) ולעתים אף יגבילו את דמי השכירות למינימום שיקבעו לאותו מקרה.
במקרים בהם ישנה משכנתא שמשולמת ע"י האם יתכן שיפסקו שליש מחיובי המשכנתא, כששופט באולם דיונים סמוך יפסוק רק שליש ממחצית המשכנתא (מאחר שמחצית נוספת מהווה חסכון הוני לטובת האם).

כך ניקח דוגמא של אם השוכרת דירת 3 חדרים ברעננה בעלות של 4,500 ₪ לחודש, הוצאות אחזקתה החודשית בסך של 1,500 ₪, ובסה"כ 6,000 ₪ היא עלות קורת הגג, מתוכה שליש עבור הילד- 2,000 ₪ בלבד בגין דמי מדורו.

שופט א'
סכום בסיס 1,250 ₪
מדור ללא הוצאות אחזקת מדור- שליש = 1,500 ₪
סה"כ 2,750 ₪

שופט ב'
סכום בסיס 1,500 ₪
מדור כולל הוצאות אחזקת מדור- שליש =  2,000 ₪
סה"כ 3,500 ₪

בפועל ביהמ"ש צריך להתחשב בנתונים נוספים, כמו בנכסים של מי מהצדדים ובמשכורות של האב ושל האם, לעתים גם בפוטנציאל השתכרותם (גם אם אינו ממומש), כך שדמי המזונות שיפסקו, כולל עלות המדור, יכולים לעמוד ע"ס של כ-2,000 ₪ לילד, ואף פחות מכך בנסיבות מסוימות.

על הוצאות אלה (סכום המזונות הבסיסי ודמי המדור) יש להוסיף מחצית (50%) מהוצאות רפואיות חריגות, שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי של קופת החולים וכן מחצית מהוצאות החינוך- גן, צהרון (אם ההורה המשמורן עובד), חוג עירוני, קייטנה עירונית, שיעורים פרטיים במידת הצורך וכדומה.

מחד, יוצא כי הסכומים של ההוצאות יכולים להסתכם בסכומים מאוד גבוהים, שאין ההורה המשלם יכול לעמוד בהם, ומאידך, לעתים הסכום הנקבע כה נמוך שאינו מייצג את ההוצאות האמיתיות של ההורה המשמורן.